erre

עיקול קצבת ביטוח לאומי בהליכי פש"ר

אסור לעקל זכות לגמלת ביטוח לאומי, אך מותר לעקל את הכספים עצמם.

בפס"ד שיצא לאחרונה תחת ידה של כבוד השופטת עירית כהן מבית המשפט המחוזי ירושלים עולה כי האיסור לעיקול גמלת ביטוח לאומי של חייב, שנתפס בעיני רבים כחזקה, ניתן לעקיפה, כאשר בית המשפט קובע כי האיסור חל רק על עיקול הזכות (כלומר, אסור לעקל בביטוח לאומי את הגמלה), אך ניתן לדרוש את העברתם לקופת הכינוס לאחר שאלו כבר הופקדו בבנק ולאחר שחלפו 30 ימים ממועד הפקדתם.

הנאמן בפסה"ד, ביקש להעביר לקופת הכינוס סך של 40,057 ש"ח מתוך סך של 52,417 ש"ח ששולמו לחייב מהביטוח לאומי בגין גמלת נכות.

הנאמן עתר בבקשה למתן הוראות להורות למוסד לביטוח לאומי להמציא לידיו פירוט של הכספים שהועברו לחייב וזה האחרון טען בתגובתו כי כל גמלה המוקנית מכוח חוק הביטוח הלאומי הינה גמלה אישית שאינה ניתנת להעברה, לרבות לנאמן, או לכונס הרשמי וזאת בהתאם לסעיפים 303 ו-311 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב[, התשנ"ה - 1985 הקובעים כי הגמלה לא תועבר למי שאינו הזכאי לגמלה, כאשר סעיף 311 קובע באופן חד משמעי כי זכותו של אדם לגמלה לא תוקנה לכונס הרשמי או לנאמן בהליכי פשיטת רגל.

המוסד לביטוח לאומי הפנה לבג"צ 291/86 בן יעקב נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד מא(1) 449 (1987), אשר בחן את הפרשנות המתאימה לסעיף 303 וקבע מפורשות כי הסעיף אוסר העברה של כל גמלה בכל דרך שהיא. לטענת ב"כ המוסד לביטוח לאומי, דבר זה מחויב מתכלית הגמלה – לדאוג לרווחתו של הזכאי לגמלה, שהלא הזכאי לגמלה נזקק לגמלה והעברתה לנאמן תפגע במטרתה שהיא לדאוג לקיומו ולרווחתו של הזכאי לה.

החייב עצמו טען כי הסכום המדובר ניתן לו בגין קביעת דרגת נכות לצמיתות בשיעור 19% בעקבותיה נקבע לו מענק נכות חד פעמי ולא חודשי, כי סכום המענק משוקלל ל-3 שנים וכי סכום זה פטור מעיקול ולא אמור להיות מועבר לקופת הכינוס.

בתגובתו, חלק הכנ"ר על עמדת הנאמן והצטרף לעמדת המוסד לביטוח לאומי. לטענת הכנ"ר, בהתאם להוראות סעיפים 303 ו-311 לחוק הביטוח הלאומי הגמלה אינה ניתנת להעברה לאף גורם אחר, לרבות הנאמן או הכונס הרשמי. הכנ"ר הפנה בהקשר זה גם לספרם של המלומדים לוין וגרוניס (שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 391 (מהדורה שלישית, 2010)) ולספרו של המלומד פבלו לרנר (פבלו לרנר נכסים פטורים מעיקול – הגנה על נכסי החייב בהוצאה לפועל ובפשיטת רגל 479-478 (2013)), המציינים הוראות חוק אלו.

בהודעת הנאמן, הבהיר הנאמן כי הוא עומד על בקשתו. לטענת הנאמן חוק הביטוח הלאומי הינו חקיקה כללית המסדירה את אופן חלוקת הגמלאות והגנתן ואילו פקודת פשיטת הרגל היא חקיקה המסדירה את מימוש נכסי החייב המצוי בהליכי פשיטת רגל, ואין סתירה בין הדברים. הנאמן מפנה לפסק הדין שניתן בע"א 5388/07 גיל נ' דרזנר [פורסם בנבו] (1.10.2009), בו נאמר כי כספים הנמצאים ברשותו של החייב אינם נמנים על החריגים הקבועים בפקודה, ובהתאם לכך כל סכום המוקנה לפושט הרגל, "בין אם מדובר במשכורת, בגמלה או במענק וולונטרי" הוא נכס המוקנה לנאמן – למעט חלקו הנדרש למחייתו הבסיסית של החייב (ולכן הוא מוכן להותיר בידי החייב את הסך של 12,360 ש"ח סכום הוצאותיו בחודשים הרלוונטיים לקבלת המענק).

עוד טען הנאמן כי מעת שהתקבלו הכספים בידי החייב הוראות חוק הביטוח הלאומי אינן חלות עוד.

בית המשפט פסק: הצדק, אפוא, עם המוסד לביטוח לאומי בטענתו כי היה עליו להעביר את כספי הגמלה אל החייב ולא אל קופת הכינוס.

יחד עם זאת, סעיף 303(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי "הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק... במשך שלושים ימים מיום ששולמה". מסעיף זה, הקובע הגנה נוספת ומוגבלת למשך 30 יום על כספי הגמלה שהופקדו בחשבון הבנק של החייב, עולה כי ככלל אין ההגנה שבסעיף 303(א) לחוק חלה אלא על הזכות לגמלה, אך לא על כספי הגמלה שכבר שולמו (ראו רע"א 4209/98 לוי נ' בנק לאומי בע"מ (26.4.1999)). מכאן ניתן להסיק כי גם ההגנה שבסעיף 311 לחוק חלה על הזכות לקבלת הגמלה ולא על כספי גמלה שכבר הועברו לידי החייב ומצויים בחשבונו.

משכך ולאחר שחלפה התקופה של 30 יום ממועד תשלום הגמלה, הרי ככל שמצויים בחשבון הבנק של החייב כספים, גם אם מקורם בגמלה, רשאי הנאמן לדרוש את העברתם לקופת הכינוס.

פש"ר (י-ם) 19852-09-10 גורפל יבגני נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח' [פורסם בנבו] (4.7.16).

#ביטוחלאומי #גמלה #קצבה #קצבתנכות #פשר #פשיטתרגל #עיקולזכות #עיקול #נאמן #סעיף303 #סעיף311 #חוקהביטוחהלאומי #פקודתפשיטתהרגל

פוסטים אחרונים

Archive

עקבו אחרינו

  • Grey Facebook Icon