ביטולה הסופי של "הלכת גויסקי" ומשמעותה הפרקטית
ביום 11.03.62 פרסם בית המשפט העליון את פסק דינו של השופט זוסמן בע"א 333/61 אליעזר גויסקי נגד חיים יוסף מאיר, ו-2 אח', פד"י טז 595 הידוע מאז כהלכת גויסקי.
לקריאת הלכת גויסקי לחץ כאן.
פסק הדין דן במקרה בו מר חיים יוסף מאיר רכש פטיפונים ושילם עבורם בשיק, המוכר הסב את השיק, עד שהגיע לידיו של מר אליעזר גויסקי לאחר מועד הפירעון הכתוב בשיק. הפטיפונים לא סופקו לאדון חיים יוסף מאיר והוא ביטל את השיק. מר גויסקי, שקיבל את השיק לאחר מועד פירעונו, לא נחשב כ"אוחז כשורה", אלא רק כ"אוחז בעד ערך".
בהלכת גויסקי נקבע, כי גם אוחז בעד ערך (ולא רק "אוחז כשורה" שנתן ערך וקיבל את השיק התקין במראהו לפני מועד הפירעון), שקיבל את השיק לאחר מועד פירעונו, גובר על טענות ההגנה ככל וקיימות בעסקת היסוד ולכן מר חיים יוסף מאיר נדרש לשלם לו את סכום השיק, למרות שכלל לא קיבל את הפטיפונים.
הפרקטיקה של הלכת גויסקי נמשכה משנת 1962 ועד 2015 וגרמה לכך שבנקים אשר קיבלו מלקוחותיהם שיקים רבים ובמקרה בו הלקוח של הבנק לא שילם את חובותיו, נקטו הבנקים הליכי הוצאה לפועל כנגד מושכי השיקים, שפעמים רבות כלל לא קיבלו את הסחורה או השירות בגינו נמשכו השיקים.
ביום 24.11.15 בוטלה הלכת גויסקי בפס"ד מפורט של השופט הנדל ברע"א 8301/13 טל טריידינג קורפ נגד בנק לאומי לישראל בע"מ.
לקריאת פסק הדין לחץ כאן.
בשל החידוש שבביטול הלכת גויסקי שנהגה במשך למעלה מ-50 שנים, קיים בית המשפט העליון דיון נוסף בהרכב מורחב של 7 שופטים ופס"ד ופורסם כעת (ביום 12.09.17) במסגרת דנ"א 8447/15 בנק לאומי לישראל בע"מ נגד טל טריידינג קורפ.
לקריאת פסק הדין לחץ כאן.
מעתה, גם כאשר אנו נותנים שיק שניתן לסחרו (ללא הכיתוב "למוטב בלבד") והמוכר מסחרו לאחר לאחר מועד הפירעון, או כאשר קיימת אי זהות ולו בטעות, בשם הנפרע ע"ג השיק לשם הנפרע המדויק (לדוגמא: בשיק נכתב "ראובן יהלומים בע"מ" ואילו השם המדויק הוא "חברת ראובן יהלומים 2015 בע"מ), עדין ניתן להעלות טענת הגנה במידה ומתקיים "כשלון תמורה" בין מושך השיק למוטב.
המדובר בביטול עוול, שנתן כוח עודף בעיקר בידי הבנקים וגרם חוסר צדק לרבבות רבות של אזרחים שנאלצו לשלם כסף, למרות שלא קיבלו את הסחורה.
מעתה, כאשר אזרח נתבע לשלם ע"י בנק (או צד ג' אחר), שיק שמשך בגין עסקה שנכשלה ותמורתה לא סופקה, הוא רשאי להתגונן מפני תביעת הבנק ולא להזדרז ולשלם, אלא לפנות לעו"ד שיבחן את הנתונים ויעזור לו להתגונן כראוי.
